פסיכולוג מול רב כמייעץ 

פסיכולוג מול רב כמייעץ:

כיום, מלבד הפסיכולוג המסורתי והמוכר, ישנה קשת רחבה של אנשי מקצוע אשר אינם פסיכולוגיים ועם זאת מציגים עצמם כבעלי ידע מקצועי בתחום הייעוץ. כך, ישנם יועצים בבית הספר ובתיכון, ישנו עובד סוציאלי קליני וישנם מרפאים ומאמנים מתחומים שונים אליהם פונים על מנת להתייעץ. אם עד כאן חשבתם שהשאלה אל מי לפנות כדי לקבל ייעוץ היא שאלה מבלבלת ומורכבת, מה תחשבו על הוספה של אופציה נוספת לשאר האופציות האחרות, אופציה של רב כמייעץ?

אולי לחלקכם הצעה זו נראית תלושה מהמציאות ובטח שלא רלוונטית. בכל זאת, האדם הדתי הממוצע רואה ברב סמכות תורנית ואף סמכות מעשית ומדריך לחיי היום יום. כך, בעולם הדתי, מקובל לפעמים ואולי אף בתדירות גבוהה לפנות לרב על מנת להתייעץ ולקבל הכוונה בתחומים שונים.

בוודאי הדילמה של רב מול פסיכולוג מוכרת לחלק מכם. השורש של הדילמה הזו מתחיל בדרך בה אנו תופסים את הרב שלנו. במקרים רבים, הרב נתפס בעיני קהל המאמינים שלו כדמות שמייצגת את התורה ורצון השם. מתוך הקרבה לתורה נפוצה האמונה שהרב יכול על סמך ידיעותיו, חכמתו והשימוש במקורות רוחניים לשמש כמקור לייעוץ בכל תחום. בעצם, הרב יכול להיתפס פעמים רבות כפסיכולוג בעיני האדם הדתי המאמין.

נשאלת כמובן שאלה, האם לרב יש את אותה היכולת של הפסיכולוג במתן ייעוץ מקצועי ומקדם? כמובן שהתשובה לשאלה מורכבת שכזו אינה פשוטה וחד משמעית.

נתחיל בכך שבקרב הפסיכולוגיים השונים ישנם פסיכולוגיים טובים יותר ופחות. על אף ההסמכה הדומה המשותפת לכלל הפסיכולוגיים, ההצלחה בטיפול עצמו משתנה מפסיכולוג לפסיכולוג. כמובן שברור מאילו שלנותנים האישיים ותכונות האופי ישנו חלק נכבד בכך. לא נולדנו שווים וישנם אנשים בעלי תכונות המתאימות יותר למתן ייעוץ. אנשים אלה בעלי אמפתיה חזקה מאד, רגישות חברתית, אינטואיציה ותושייה יצליחו יותר לעזור כמטפלים גם בלי הלימודים הרחבים שנדרשים על מנת לשמש כפסיכולוגיים. בקרב הרבנים הדבר דומה אך קצת שונה. האמונה הרווחת היא כי לתורה יש כוח מעדן וכן לימוד תורה המעורב עם דרך ארץ הוא בעל השפעה רבה על נתוניו האישיותיים של כל אחד. התורה היא אוצר של חכמת חיים והליכות והרב, שבקיא בתורה, בוודאי נדבק מסגולותיה אלה. גם בין הרבנים ישנו שוני ולא דומה רב אחד למשנהו, כמובן שגם לרב יש נתונים אישיותיים התחלתיים ובדומה לעולמם של הפסיכולוגיים, ייתכן כי ישנם רבנים בעלי תכונות אישיות המתאימות למתן ייעוץ ולכן רבנים עם אופי שכזה יוכלו לייעץ טוב מאד גם בלי הכשרה מקיפה. כמובן שהידע התורני יכול לסייע מאד כאשר מייעצים לאנשים אחרים.

בכל זאת יש הבדל גדול בין רב כמייעץ לפסיכולוג כמייעץ. הרב ייעץ בדרך כלל על סמך הידע התורני שלו ועל סמך ניסיונו ואילו הפסיכולוג ייעץ על סמך הידע המקצועי אליו נחשף במהלך לימודיו וכן על בסיס הניסיון שלו והשיטות השונות המשמשות לטיפול פסיכולוגי. במקרים מסוימים, למשל כאשר מורגשת בעיה רגשית או התפתחותית כלשהיא אצל ילד, מעל פני השטח נראה שלפסיכולוג יהיו יותר כלים מתאימים כדי להתמודד. כחלק מהכשרתם, לומדים פסיכולוגים כיצד לערוך אבחון פסיכודידקטי או אבחון דידקטי. אבחון כזה מסייע לפסיכולוג להבין את קשייו הרגשיים של הילד וכיצד קשיים רגשיים אלה משפיעים על היכולות הקוגניטיביות. אבחון מוצלח עוזר להורים לבחור מסגרת לימודים אופטימאלית לילד שלהם, מסגרת שתוציא ממנו את המיטב בהתאם לכישוריו ובהתאם לקשייו.

אם כן, ניתן לסכם ולומר שייתכן מאד שלרב יש תכונות המתאימות לפסיכולוג וכן ידע תורני שעשוי להיות בעל ערך רב כאשר נתקלים בקושי ומחפשים פיתרון. כמובן שהייעוץ מטעם הרב הוא כזה שיתאים להלכה ולכן יהלום יותר את העולם הדתי של מבקש הסיוע. עם זאת, חשוב לזכור שהידע המקצועי הוא קודם כל נחלתם של הפסיכולוגיים ולכן הם אנשי המקצוע שמתאימים למתן ייעוץ אשר מבוסס על ידע מקצועי ושיטות טיפול מקובלות.